גשר של אמונה - להתקרב מחדש
כמו בכל מערכת יחסים, גם במערכת היחסים שבין הילד להוריו, קיים מרחב של רגשות הבאים לידי ביטוי בו זמנית. אנחנו אוהבים וגם כועסים, גאים אבל גם קצת מאוכזבים. אבל גם כאשר קיימים רגשות שליליים (והם קיימים וטבעיים), בסיס הקשר לרוב איתן ויציב. ברור לכל השותפים במערכת היחסים, שגם אם מרגישים רגש שלילי, עדיין אוהבים.
לעתים, כאשר קונפליקט פוקד את מערכת היחסים לתקופה ארוכה, או שעוצמת השבר חזקה, עשויה להתרחש פגיעה גם בבסיס הקשר. אז, תחושת הביטחון שהאהבה עדיין קיימת ולא משנה מה, עשויה להתערער, הן אצל ההורה והן אצל הילד.
לאחרונה הביעו בפניי הורים תסכול מעומק השבר והריחוק בינם לבין ילדם. התסכול המתמשך הפך לתהייה, האם בכלל אפשר לתקן? האם הם יכולים לכונן תקשורת אחרת מול ילדם? האם בכלל אפשר לחזור ולאהוב ?
עוצמת הכאב, רק מקריאת הדברים, עמוקה. ביני לבין עצמי תהיתי כיצד בונים תקווה ומשקמים יחסים כאשר התסכול והריחוק כל כך עזים.
בסופו של דבר מצאנו עצמנו מדברים על תשובה. על שיבה מחודשת לכור מחצבה נשכח ומעלה אבק, המכוסה בענני כעס ואכזבה. "געגוע לאותו מקום אהוב - קל לחדש", אמרו ההורים בכאב, "אבל געגוע לחוד ומעשים לחוד. איך עושים את זה" הם שאלו.
מצאתי עצמי מהרהר בסיפור הלב והמעיין של רבי נחמן מברסלב. וכך שואל רבי נחמן בסיפורו:
"אַךְ מֵאַחַר שֶׁהוּא (הַלֵּב) מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶל הַמַּעְיָין" ?
ומשיב, כי הלב זקוק לראות את המעיין באופן תדיר, ואם לא יראנו תצא נפשו.
על מנת לשרוד את המרחק מהמעיין, הלב זקוק לגשר של אמונה, לדרך שבא אף אם לא יראה בעיניו ממש את המעיין, הרי שיחזיק תמונתו בעיניי רוחו, באמונה כי 'אפשר גם לתקן'.
הלב המתגעגע, מדמיין מערכת יחסים חמה ואוהבת, ועורג לחזור ולבנות "קשר כמו שהיה לנו פעם". אך החשש ממפגש עם הקונפליקט במציאות היומיומית, אינו מאפשר להתגבר עליו. "אנחנו הולכים על קרח לידו", "מפחדים לדבר אתו", החשש מהפיצוץ הבא אינו מאפשר להתמודד עם מקור השבר על מנת לבנות תקשורת אחרת.
כאשר אנו מאפשרים לעצמנו לבנות גשר של אמונה, אנחנו בעצם אומרים לעצמנו, נכון, הדברים לא יפתרו לא היום ולא מחר, אבל זה יקרה, אם נתעקש על הקשר, הוא יצמח מחדש. יש חיבור טבעי בין ילד להוריו. גשר של אמונה פירושו להתחבר מחדש לחיבור הטבעי הזה.
בניית גשר של אמונה דורשת מאתנו גם להצליח להישאר נוכחים ויציבים עבור הילד הן כאשר אנחנו חווים כלפיו רגש שלילי חזק והן כאשר הוא משליך עלינו רגשות שליליים (למשל, תינוק שבוכה ללא הפסק ומוציא אותנו מדעתנו או מתבגר שפורק עלינו זעם).
גשר של אמונה משמעו היכולת להחזיק את כל קשת הרגשות בו זמנית, גם כאשר עוצמת הרגש השלילי גבוהה. להצליח לזכור שאנחנו אוהבים, גם כאשר הרגשות השליליים מציפים אותנו ומעיבים על הקשר בעוצמה.
כאשר אנחנו כהורים מראים לילד שאנחנו לא מוותרים עליו, שאף אם מעשיו אינם רצויים, הוא בעצמו, רצוי אף רצוי. כאשר אנו מראים לילד שאנו לא מרוצים ממעשיו אך אוהבים אותו על אף מעשיו, הרי בכך בנינו עבורו גשר לחזור אלינו.
