"למה אף אחד לא מבין אותי"
בשגרת היומיום אנו מוצאים עצמנו במפגשים רבים עם האחרים סביבנו. החל ממפגשים אקראיים עם זולת אנונימי, כגון נהגים נוספים על הכביש או המוכר במכולת השכונתית, וכלה במפגש עם עמיתים לעבודה, חברים לספסל הלימודים ובני משפחה.
כל מפגש מזמן אינטראקציה בינינו לבין האחר, ובכל מפגש אנו מפעילים פרשנות שכלית כלפי האחר, מתעוררים רגשית כלפיו ומגיבים כלפיו (גם היעדר תגובה היא תגובה).
פעמים רבות, בשל אי הבנה של כוונת האחר או חוסר יכולת לראות את זווית ראיית האחר, אנו מפרשים את התנהגותו כלפינו באופן שלילי והחל מרגע זה מתחיל מחול דרמטי של מחשבות, רגשות והתנהגויות העשוי לסחוף אותנו למחוזות שליליים אליהם לא רצינו להגיע ולחולל פגיעה בקשר עם האחר.
ככל שהאחר משמעותי יותר עבורנו, כך במקרה של פרשנות שלילית שלנו את כוונת האחר, עוצמת הפגיעה ההדדית עשויה להיות גבוהה יותר וגם אנו וגם האחר נרגיש לא מובנים ולא אהובים.
במפגש הטיפולי במרכז 'משפחה בקשב' אנו נעזרים פעמים רבות במודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה) על מנת לסייע לאדם לפתח מודעות לאופן שבו הוא מגיב לאירועים בחייו. ישנן דרכים שונות להתמודד עם אירועים ומודל אפרת מניח שהפרשנות שאנו נותנים לאירוע מסוים משפיעה על האופן שבו אנו חווים רגשית את האירוע וכתוצאה מכך גם מגיבים אליו. כמובן שהתגובה שלנו לאירוע הופכת להיות האירוע של הזולת עמו אנו נמצאים באינטראקציה ומתחיל מעגל של אפר"ת אצל האחר.
הנחות יסוד חשובות במודל אפר"ת:
לכל אירוע אנחנו נותנים פרשנות מיידית – מחשבה שלנו על האחר
לכל פרשנות מתלווה חוויה רגשית תואמת (פרשנות שלילית תוליד חוויה רגשית שלילית, פרשנות חיובית תוליד חוויה רגשית חיובית)
החוויה הרגשית הזמינה מולידה תגובה התנהגותית תואמת רגש (רגש שלילי יוליד תגובה התנהגותית שלילית, רגש חיובי יוליד תגובה התנהגותית חיובית).
ניתן לשנות פרשנות לאירועים סביבנו ובכך לשנות את טיב היחסים עם האחר.
כך למשל, נהג החוצה את נתיב נסיעתנו ללא איתות ומסכן אותנו, מעורר בנו פרשנות שלילית כלפיו "נהג חוצפן שלא איכפת לו מהאחר". באופן מיידי מתעורר בנו רגש שלילי כלפיו כגון כעס, והתגובה השלילית כמובן לא תאחר לבוא.
או למשל אירוע המתרחש בכיתת הלימוד והעשוי להשפיע על טיב הקשר בין המורה לתמיד. התלמיד העייף מפהק פיהוק רחב לעיניי המורה כאשר זו מסבירה על תהליך ההאבקה בצמח, במורה עשויה להתעורר פרשנות כגון "אני משעממת אותו ולא מספיק חשוב לו להקשיב לי", במקרה של פרשנות שלילית כגון זו, תתעורר באופן מיידי תגובה רגשית שלילית כגון תחושת עלבון או כעס אצל המורה. כאשר הרגש שלילי גם התגובה תהיה לרוב שלילית כגון "צא מיד מהכיתה והירשם אצל המנהלת על הפרעה". כעת לתלמיד העייף יש אירוע בפני עצמו "המורה הוציאה אותי מהכיתה ושלחה אותי למנהלת" וגם אצלו יתקיים מעגל של פרשנות, רגש ותגובה. רצף מתמשך של פרשנויות שליליות בין המורה לתמיד עלול להוביל לפגיעה מתמשכת בקשר ביניהם, אך כאשר אחד הצדדים משכיל לחולל מעגל של פרשנויות חיוביות ביחס להתנהגות האחר, הוא בונה באופן מיידי אפשרות לפיתוח מערכת יחסים בריאה וחיובית.
לשם הדוגמא, יכלה המורה במקרה כזה לייצר פרשנות שתוליד רצף אירועים שונה לחלוטין: "אני רואה שהוא מאוד עייף ובכל זאת מנסה להישאר ער, הרי פיהוק הוא ניסיון להישאר ערני", הרגש שיתעורר נוכח פרשנות כזו יהיה חיובי, כגון אמפטיה כלפי התלמיד, והתגובה עשויה להיות "אני רואה שאתה עייף, צא לשטוף פנים ולהתאוורר וחזור אלינו לכיתה"
רוצים ללמוד עוד בנושא ? התקשרו עכשיו !
