איתותים של הילד והמסרים מאחוריהם
לכולנו יש רגעים שבהם איננו מבינים כלל את התנהגותם של ילדינו. ואנו עומדים נבוכים וחסרי עצות כיצד עלינו להגיב. כך למשל כאשר בתנו בת השלוש נאחזת התקפי זעם שבמהלכם היא עוצרת את נשימתה זמן כה ממושך עד שהיא מתעלפת, או כאשר בננו בן הארבע מסרב להיפרד מאיתנו בכניסה לגן או מתלונן על כאבי בטן זמן קצר לפני שיוצאים לגן.
לכל התופעות הללו נתייחס כאל איתותים. באמצעותם ודרכם בא ילדכם לומר לכם משהו שאינו מסוגל לבטא במילים. אלה הם המסרים שמשגר ילדיכם אל הזולת – בדרך כלל אליכם, אשר מביעים הרגשה או צורך שהם מורכבים או מפחידים מכדי שיוכל לדבר עליהם בדרך הרגילה והמקובלת.
איתות הוא דרך חלופית של תקשורת, אמצעי שבדר"כ בא לומר: "אנא, עצרו לרגע, הקשיבו לי ! "
חשוב לדעת כי חלק מהאיתותים אינם אלא מבשרים של התפתחות נורמאלית ותקינה ואילו אחרים מרמזים ומתריעים על בעיות שיש לשים אליהם לב. לגיל יש משמעות בהקשר זה: אם ילד צעיר משתמש באיתות שבני גילו נוהגים להפעילו בדרך כלל, ייתכן שאין בכך ולא כלום, אבל כאשר ילד מבוגר יותר משתמש באיתות כזה, ייתכן והוא מרמז על דבר מה חמור בהרבה.
הדבר החשוב הוא להצליח לגלות מהו המסר שמאחורי האיתות של ילדכם. כדי להצליח לעשות זאת חשוב להצליח "להיכנס לנעליו" של הילד ולחשוב בדרך שהיה הוא חושב.
איתותים יכולים להגיע למשל כאשר:
אין לילד את המילים הדרושות כדי לבטא ולהביע באוזני הוריו את מצוקתו
הילד סבור כי הוריו אינם יכולים או לא רוצים להטות אוזן לדבריו.
כאשר ילד חש שמילים לא יוכלו להשיג את התגובה הרצויה מהזולת
איתות נלמד, כאשר ילד למד שהתנהגות מסוימת משיגה את רצונו ואין יותר צורך להשתמש במילים.
לרוב מעוררים האיתותים בהורים חשש, חרדה או כעס ואינם משתבצים במערך הציפיות של ההורה מילדו. לעיתים קרובות מהווים האיתותים קריאת תיגר על הכללים והערכים המשפחתיים.
האיתותים מערערים זמנית את הביטחון של ההורה בהורות שלו משום שהם נראים כאילו הם נוחתים ללא שום מקור או סיבה מוגדרים וההורה אינו מבין מה גרם להם וכיצד עליו לנהוג ביחס אליהם.
איתותים יכולים להופיע במגוון אופנים, להיות גופניים או נפשיים, זמניים או קבועים, מילוליים או לא מילוליים, מכוונים נגד המשפחה או נגד עצמם, סמויים או מפורשים, פשוטים או מסובכים. התכונה היחידה המשותפת לכולם היא שהם מהווים תחליף לשיחה ויזומים על ידי הילד.
שאלות חשובות לזיהוי האיתות:
מתי מופיע האיתות ? בדקו האם האיתות מופיע במחזוריות. האם הוא בשעת יום מסוימת ? כל יום ? אם יתברר כי ילד מאותת כל לילה לפני שהוא שוכב לישון, ייתכן למשל שהוא משתדל לדחות ככל האפשר את שעת ההשכבה ולהרחיק ככל האפשר את הפחד האמתי שלו – החשכה.
באיזו מסגרת מופיע האיתות ? בבית או מחוץ לבית ? לחברים או להורים ? כשהילד לבדו או דווקא ליד אנשים זרים ? האם האיתות מתרחש לאחר אירוע מסוים כגון מריבה משפחתית או ריב בין אחים ? לפעמים התפרצות של ילד היא המשאלה שלו להפנות לאפיק אחר את כעסם של ההורים זה על זה.
מה התגובה הניתנת על האיתות ? האם אתם מגיבים על האיתות של ילדכם בחרדה, פחד, ענישה, דאגה, התעניינות, תשומת לב, שיחה ? האיתות נועד לעורר אחת או יותר מן התגובות האלה. אם תנתחו בכנות ובהגינות את תגובותיכם על האיתות של ילדכם, יעזור לכם הדבר לאתר את המסר שהילד רוצה להעביר לנו. מדוע מעוניין ילדנו בתגובה הזאת ? מה חסר לו בחייו שמביאו לידי כך שירצה לקבל מאתנו תשומת לב, עונש ? האם בכל פעם שהאיתות מתרחש אנחנו מגיבים באותה הדרך ? אם התשובה היא חיובית אזי אנחנו מתקרבים להבין את הילד. למשל אם תמיד אנחנו מגיבים בהתרגשות ובהתעניינות כשהילד מתלונן על מחושים בבטן, ייתכן והדבר מלמד אותנו על צורך של הילד לקבל מאתנו התעניינות.
האם יחסינו עם ילדנו חופשיים ונינוחים דיים על מנת שיאופשר לילד לשגר אלינו מסר "ישיר" בלי איתותים ? אם ילדכם מתקשה ליצור תקשורת עמכם ונאלץ לאותת, אין משתמע בהכרח שאתם אשמים במצב הזה. כמעט כל הילדים ובמיוחד בגיל הרך מתקשים בזמן מן הזמנים ליצור תקשורת עם הוריהם, זאת עובדת חיים. יחד עם זאת חשוב לשאול את עצמנו: האם אנחנו מקדישים מספיק זמן איכות עם הילד על מנת לאפשר לערוצי תקשורת להתרחש ? על מנת שהילד ירגיש בנוח לשתף אותנו ?
באיזו מידה גורם לכם האיתות שתרגישו לא בנוח ? אפיון שכיח של איתות הוא שלעיתים קרובות הוא פוגע היישר בנקודה רגישה של ההורה. תוך כדי השתדלות לפענח את המסר מאחורי האיתות של הילד, כדי לשאול את עצמנו: מהו הדבר שהרגיז אותי, עורר בי סלידה, פגע בי ? במילים אחרות, מהו הדבר שילדי רצה לעורר בי ומדוע ? אם הילד פגע בול בדבר מסוים כנראה שהמסר חשוב לו מאוד, והוא בא לומר "עצרו לרגע, הקדישו לי תשומת לב". אם האיתות אינו פוגע בנקודות רגישות ייתכן והוא מיועד למישהו אחר.
אז מה עושים ?
מזהים שהתנהגות מסוימת היא בעצם איתות. לדוגמא, כל ערב לפני השינה דנה בת ה-4 מבקשת לראות רק עוד תכנית אחת קצרצרה בטלוויזיה...
מנסים להבין מה המסר שהילד רוצה לומר לנו דרך האיתות. אם זה אפשרי, מבררים עם הילד מה הוא מנסה לומר לנו. "יכול להיות שאת רוצה להישאר ערה איתנו כי את מפחדת ללכת לישון בחושך ? או שאת בעצם אומרת שאת רוצה להיות גדולה כמו אחותך" ?
עצם הבנת המניע האמיתי שמאחורי ההתנהגות מסייעת לנו לפעול דרך ראיית הצרכים של הילד ולא מתוך עמדה שלילית כלשהי (העמדה השלילית בעצמה מתישה אותנו כהורים).
עצם הבנת המניע האמיתי שמאחורי ההתנהגות, מקנה לילד תחושה שהוא מובן ו"רואים אותו", ולכן פעמים רבות עוצמת האיתות וההתנגדות פוחתת.
עכשיו אפשר להיות פנויים למצוא מענה לצורך האמיתי של ילדנו. "כמו שקבענו את צריכה ללכת לישון עכשיו, בואי נדליק אור קטן / נשאיר את הדלת פתוחה כדי שלא תפחדי מהחושך".
