ניהול משאבי אנרגיה – בין תקווה לשגרה
הימים הראשונים לתחילת שנת הלימודים כבר מאחורינו, החופש עם הילדים היה נהדר אבל הגיע הזמן להתכונן לשנה החדשה. אז קונים תיק חדש, קלמר ועטיפות ספיידרמן ודורה למחברות, וההתרגשות בעיצומה. אתם בטח זוכרים את עצמכם כילדים, מגיעים לתחילת שנה מלאי כוחות ורצון להצליח, וכל התקוות והפנטזיות להצלחה עתידית מושלכות בציפייה על החפצים החדשים, "השנה אהיה תלמיד טוב ואסכם את דברי המורה", "השנה אצליח להקשיב למורה ולא אתחצף", "השנה סוף סוף יהיו לי ציונים טובים ואראה לכולם שאני כן יודע".
ואכן, פעמים רבות התקווה והמוטיבציה שמגיעה יחד עמה, להצליח ולפתוח דף חדש, מסייעת לצלוח את השבועות הראשונים ללימודים (בהם יש בכל מקרה שבירות שגרה רבות בשל תקופת החגים). אך עם הכניסה לשגרת הלימודים בין סוכות לפסח, אנו עדים לתנודות ביכולת לשמור על רמת האנרגיה הדרושה ללמידה ולירידה בערנות ובמוטיבציה לאורך חודשי השנה.
ניהול משאבי אנרגיה נפשית, זו היכולת לשמור על רמה יציבה של אנרגיה זמינה לאורך תקופה (משך היום, תקופות בשנה) לצורך ביצוע פעולות נדרשות באופן יעיל. כך למשל, תלמיד בבית ספר יסודי, נדרש במשך חודשים ארוכים לשמור על רמת מוטיבציה תקינה ללמידה, על יכולת התמדה והקשבה מלאה. על אף הדרישה התרבותית הגבוהה הזו לתפקוד יציב וגבוה למשך חודשים ארוכים, יש תלמידים שמצליחים במידה רבה לגייס כוחות נפשיים ולבצע את המשימה בהצלחה. אך לא כך הדבר בקרב קבוצות ילדים שונות, וביניהן, קבוצת הילדים בעלת הפרעת הקשב ולקויות הלמידה. פעמים רבות, על אף רצונם להפגין את יכולותיהם הגבוהות בתחום הלימודי, הם מוצאים עצמם עם הכניסה לתקופת השגרה, שוקעים תחת עומס כמות החומר הלימודי, צוברים פערים לימודיים ונקלעים לעימותים מיותרים מול מורים וחברים במצב זה, רמת המוטיבציה שלהם ללמידה יורדת, הם מתקשים לגייס כוחות ללמידה וביצועיהם יורדים בהתאם, ודימויים העצמי הלימודי והחברתי נפגע. פעמים רבות, זהו השלב שבו ההורים מוזמנים אחר כבוד לבית הספר לבירור מצבו של הילד ולמציאת דרכים לסייע לו לצאת מהמבוך אליו נקלע. אך כעת משנפלה רמת המוטיבציה של הילד לתפקד כתלמיד בכיתה והוא כבר מאמין קצת ביכולותיו להצליח, תידרש עבודה מרובה לשיקום דימויו העצמי ומיתוגו החברתי ורמת התסכול של הילד, הוריו והדמויות המחנכות סביבו, תהיה גבוהה.
לכן, חשוב כהורים לבצע מספר דברים חשובים כבר מתחילת השנה שיסייעו לילדינו לנהל את משאבי האנרגיה שלהם באופן יעיל ולשמור על רמת ערנות ומוטיבציה תקינה ללמידה לכל אורך שנת הלימודים:
תקשורת רציפה עם ילדינו. לעיתים בתוך שגרת היומיום, אנו שוכחים לעצור ולשמור על תקשורת עם ילדינו. כאשר קיימת תרבות משפחתית של שיח והקשבה ברמה היומיומית, הילדים מרגישים שהם יכולים לשתף במה שעובר עליהם (ובאמת עושים זאת) ואנו הופכים לדמויות משמעותיות עבורם וכמובן גם ערניים לקשיים באם מתעוררים.
קשר יזום עם בית הספר. זהו אחד הדברים היותר חשובים ומשמעותיים שבהם נוכל לסייע לילדינו. קשר רציף עם הדמות המחנכת ישאיר אותנו ואת בית הספר ערניים למצבם הלימודי, רגשי וחברתי של ילדינו ויאפשר לנו להגיב לכל איתות של קושי בזמן.
הוראה מתקנת פרטנית. באם אנו ערים לקשיים בתחום לימודי זה או אחר, חשוב לסייע לצמצום הפער כבר בתחילת הדרך. ככל שהפער הלימודי גדול יותר, רמת התסכול גבוהה יותר והמוטיבציה ללמידה נמוכה יותר.
חיזוק חיובי על הצלחות קטנות. מחקרים מראים כי הדרך היעילה ביותר לבנות תחושת מסוגלות באדם היא דרך חיזוק הצלחות קטנות. כאשר הילד מקבל משוב חיובי אותנטי על הצלחות קטנות בשגרת היומיום הוא בונה תחושת מסוגלות וחווית יכולת להצליח גם משימות קשות ומורכבות יותר.
קביעת מטרות ברות השגה להתקדמות. חשוב לשדר רמת ציפיות המותאמת ליכולותיו של הילד ולבנות יחד עמו מטרות ברות השגה, כאלו שיובילו להצלחות קטנות, ולתחושת מסוגלות גדולה.
התאווררות. על אף שלוח השנה היהודי גדוש בימי חג, חשוב להיות ערניים לצורך של ילדינו בהתאווררות בזמני השגרה העמוסים. כאשר יש צורך בכך, מותר ואף רצוי לקחת חצי יום חופש ולצאת לזמן איכות משפחתי.
