בקשר לקשב

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ברמת המודעות לקיומה של הפרעת קשב. יותר ויותר ילדים מופנים לאבחוני קשב ואנשי החינוך והטיפול מתבקשים לתת מענה יעיל לקשיים המתעוררים בעקבות הפרעה זו. על מנת להצליח להתאים טיפול מתאים ויעיל להפרעה זו חשוב להבין, מהי בעצם הפרעת קשב. הפרעת קשב (ADD - Attention Deficit Disorder), היא הפרעה שבבסיסה ישנו חוסר בקשב וריכוז (Inattentive), עם אפשרות לפעלתנות יתר הבאה לידי ביטוי כהיפראקטיביות ואימפולסיביות (Impulsivity Hyperactivity).

ע"פ הערכות מחקריות שכיחות ההפרעה מופיעה אצל כ-10% מכלל הילדים, מופיעה ברוב שכבות האוכלוסייה וככל הנראה שמדובר בהפרעה תורשתית (מולדת). חשוב לציין כי הפרעת קשב אינה תוצאה של סגנון ההורות או סביבה בעייתית, אף שלאלו השפעה רבה על עוצמת הופעתה. על פי דוקטור לילך שלו - מבורך מערכת הקשב מורכבת מארבע תת מערכות קשב: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הכוון קשב ובקרת קשב. הקשב המתמשך הוא היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ליקוי ביכולת זו יבוא לידי ביטוי במיוחד במצבים בהם אנו נדרשים לשבת ולהקשיב לאורך זמן ללא תנועה ותזוזה. במצב של העדר תנועה יחד עם הצורך להקשיב ולהתרכז קיימת נטייה טבעית ל"התנתקויות" מידי פעם. בהקשר לימודי, קיים מגוון רחב של מצבים כאלה בכיתה: הקשבה למורה המלמדת חומר חדש, השתתפות פעילה בדיון בכיתה ועוד.

הקשב הסלקטיבי הוא היכולת למקד קשב במידע רלוונטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. פעילות תקינה של מערכת הקשב הסלקטיבי מאפשרת התמקדות במידע רלוונטי גם כאשר אינו אטרקטיבי או מובלע על רקע של מסיחים בולטים, פתאומיים, רועשים או מעניינים במיוחד. למשל בכיתה נבחין בילד המתקשה להתרכז בביצוע מטלה בכיתה כאשר ברקע ילדים מדברים וצוחקים.

הכוון קשב הוא היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק והעברת קשב למיקום חדש. מערכת זו חשובה במיוחד למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחרי גירוים בשדה החזותי כמו למשל קריאה. ליקוי במערכת זו יוצר מצב בו הקשב אינו מופנה כולו למטרה הנדרשת ולכן היכולת שלנו לעבד ולהבין את המידע החדש יורדת.

בקרת הקשב היא מערכת בקרת העל המפקחת על כל המערכות הקשביות האחרות. מערכת זו אחראית על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, על היכולת להשתמש בפידבק פנימי וחיצוני ועל היכולת להתמודד עם מצבי קונפליקט בהם יש תחרות בין תגובות. למשל היכולת לארגן את תיק בית הספר על החומר הלימודי שבו בערב או הצורך להכריע בזמן מבחן מלחיץ התחום בזמן על איזו שאלה לענות קודם.

הבנה ברורה ויסודית יותר של מנגנוני הקשב השונים מסייעת לנו לאבחן באופן מדויק יותר את מוקדי הקושי ולהתאים את הטיפול המתאים והיעיל ביותר. כיום אנו מבינים כי טיפול יעיל חייב להיות כזה המשלב בתוכו מספר אלמנטים שונים: טיפול במרכיב הפיזיולוגי, ההתנהגותי-קוגניטיבי, החברתי והרגשי מתוך שיתוף פעולה מיטבי עם המערכת החינוכית.