להקשיב מעבר לרעש


לפני מספר שבועות מצאתי עצמי עומד נבוך בליבה של שיחה קולחת ואמוציונאלית במיוחד אודות נזקי חברת השפע והשפעתה השלילית על יכולתנו להתמודד ולווסת את שפע הגירויים והמידע אליהם אנו וילדינו חשופים, כל יום וכל שעה. נדמה שכבר לא צריך להסביר מהי 'חברת השפע' שהרי הביטוי שגור בפיות כולנו עד לעייפה, ובכל זאת...את המושג 'חברת השפע' טבע הכלכלן הקנדי -אמריקני ג'ון קנת גולברייט (1908-2006) לדבריו, הטכנולוגיות החדשות מאפשרות ייצור מהיר של מוצרים אלמנטריים שלהם זקוקים בני האדם בעבור מחיה, והתעשייה מתפנה לייצור מוצרי מותרות ופנאי. כיום שפע אפשרויות הצריכה העומדות בפנינו עצום ופעמים רבות גורם לתחושת הצפה, חוסר יכולת להסתפק בקיים וצורך בלתי נשלט להתחדשות מתמדת.

מעבר לצריכת מוצרים, גם הנגישות למידע השתפרה באופן חסר תקדים וכיום אנו וילדינו נגישים כמעט לכל מידע שרק נרצה לצרוך וגם למידע שאנו לא מעוניינים בו. עיקר העבודה היום לא טמונה בפיתוח מנגנונים לחיפוש מידע כי אם בפיתוח יכולות וכישורים דווקא לסינון מידע באופן יעיל. ילדים נדרשים לקלוט ולעבד מידע רב בזמן קצר. זו הדרישה התרבותית כיום, לטוב ולרע. עומסי המידע היומיומיים אליהם נחשפים הילדים, מכבידים על מערכת זיכרון העבודה של הילד.

מערכת זיכרון העבודה היא פונקציה תפקודית ניהולית חשובה המהווה חלק מהזיכרון לטווח קצר. זיכרון העבודה מאחסן מידע המופנה לעיבוד ומאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו באופנים שונים. הוא חיוני לפעולות כמו זכירת רכיבי המתכון אליו נחשפתי זה עתה, זכירת מספר טלפון רגע לפני חיוגו או חישוב פעולות חשבוניות קצרות כגון כמה עודף מגיע לי במכולת. אחת הפעולות המשמשות לעיבוד וזכירת המידע היא שינון ולכן לזיכרון העבודה קשר משמעותי עם יכולות המשפיעות על התפקוד הלימודי כגון קריאה, כתיבה וחשבון. כמות יחידות המידע שהוא מסוגל להכיל ברגע נתון מוגבלת. אצל מרבית בני האדם הוא יכול להכיל כ-7 פריטים. מגבלה זו מקשה על האדם להתמודד עם עומסי מידע בזמן נתון. עומסי המידע אליהם אנו נחשפים בשגרת היומיום מהווים אתגר משמעותי ומכבידים על מערכת זיכרון העבודה. במצב עומס זה עומדות בפני מערכת זיכרון העבודה מספר אפשרויות פעולה, חלקן מסתגלות ויעילות וחלקן לא יעילות ומגבירות את חווית חוסר הקשב של האדם. תגובה מסתגלת ויעילה אחת היא 'מולטי טסקינג', דפוס התנהגות שבו האדם מארגן את עומסי המידע כך שהוא מצליח לתת מענה יעיל לכלל או רוב המשימות הניצבות בפניו.

דוגמאות לא יעילות למשל, הן:· 'כיבוי' של מערכת זיכרון העבודה. בשל הקושי להכיל את פרטי המידע הרבים המציפים בזמן נתון את זיכרון העבודה, המערכת 'מסננת' את כל המידע, בלי לברור עיקר מטפל. במצב זה אנו יכולים לראות ילדים 'חולמניים', 'רחפנים', 'שקועים בעולם שלהם'...· חוסר סינון מוחלט של מידע. כל המידע הנקלט בחושים מועבר אל המודעות והילד מוצף בפרטי מידע רבים. במצב זה אנו יכולים לראות את הילד המוסח מרעשים חיצוניים או פנימיים. המטלה הגדולה שלנו כהורים ואנשי חינוך בדור הזה, היא לסייע לילד לרכוש כלים כיצד לווסת את עומסי המידע והצפת הגירויים היומיומית. אבל איך עושים את זה ?היריעה כמובן רחבה מלהכיל במאמר קצר זה את כל הכלים הקיימים ובכל זאת נתבונן על כמה כלים מרכזיים: צריכה חכמה של מידע: חשוב לשים לב כהורים לחופש המידע בבית. אילו אמצעי מדיה נגישים לילדים, לאיזה תוכן הם חשופים ומשך החשיפה. תכנון משימות: קצב החיים ודרישות לימודיות בבית הספר מזמנות חווית עומס לילדים רבים. חשוב ללמד את הילדים לתכנן סדר יום ברור ומובנה ולהיות שם בשבילם לצורך בקרה. ברירת עיקר מטפל: מטלות לימודיות כגון למידה לקראת מבחן בהיסטוריה או הכנת עבודה, עשויות להשאיר את הילד נבוך מול כמויות המידע.

חשוב ללמוד לברור עיקר מטפל, ללמוד להבחין מהו המסר העיקרי בגוף הטקסט ומהם המסרים הסמויים החשובים וללמוד לא להתעכב על מידע טפל. ניהול זמן: את המשימות שעומדות לפתחנו נוכל להגדיר או כחשובות או כדחופות. חשובות, הן משימות שעלינו לבצע ויש לנו מספיק זמן לצורך כך. דחופות, הן משימות שעלינו לבצע אך הזמן כבר דוחק. מובן שכדאי תמיד להשתדל ולא להגיע למצב בו משימה הופכת מחשובה לדחופה. דרך פשוטה ויעילה היא לתלות לוח מחיק בחדר של הילד, ולכתוב עליו כל שבוע מהם המשימות החשובות לביצוע ומה עקב חוסר ביצוע הפך לדחוף, כך אנו מלמדים אותו כלי לניהול זמן באופן עצמאי.

מאמרים אחרונים

כתובתנו

התאנה 14, עץ אפרים,

נשמח לעמוד לרשותכם,

צחי גלצר 053-6823221

דוא"ל: fkeshev@gmail.com

 

© 2015 כל הזכויות שמורות למשפחה בקשב 

משפחה בקשב - מרכז אבחון וטיפול

בניית תכנית עבודה מותאמת אישית לילד, תוך שיתוף והדרכת ההורים והצוות החינוכי בתהליך הטיפולי.