אמא, מה זו הפרעת קשב?

ילדים רבים מאוד הם לפעמים בעלי מזג תוסס ושובב. הם אוהבים לקפוץ ולהשתולל, לא מסוגלים לשבת על הכיסא יותר ממספר דקות, עוברים מפעילות אחת לשנייה, אוהבים לגעת בחפצים ולבדוק אותם מכל הכיוונים, מדברים מהר, מתקשים לחכות לתורם, מתפרצים, אבל... לא תמיד מדובר בהפרעת קשב. לפעמים אנו ממהרים לתת לילד "המפריע" תווית של בעל הפרעת קשב ומאותו הרגע מפסיקים לבחון מה באמת מקורם של הקשיים עימם הוא מתמודד.

חשוב לבחון לעומק האם באמת מדובר בהפרעת קשב או שמא בקשיים על רקע רגשי, לימודי או אחר. מובן שגם לאחר שהבנו כי מדובר בקשיים על רקע קשבי, חשוב לאפיין את מנגנוני הקשב הייחודיים בהם נצפים קשיים. מובן שחשוב לבחון באילו מרחבי חיים אנו מזהים קשיים שניתן לשייכם לעולם הפרעות הקשב (בבית, בבית הספר, בפעילות חברתית ועוד). כאשר נזהה קשיים השבים ועולים לפחות בשני מרחבי חיים נחשוד בקיומה של הפרעת קשב. בהמשך המאמר נפרט את התחומים המרכזיים בהפרעת קשב העיקריים ונבין כיצד הם באים לידי ביטוי בשגרת היומיום.

בהגדרת הפרעת הקשב אנו מתייחסים למספר תחומי קושי

א. חוסר קשב (INATENTIVE)

ב. אימפולסיביות / היפראקטיביות

ג. קשיים בקשב הניהולי

בתוך כל תחום אנו מתייחסים למספר מנגנונים:

חוסר קשב

א. קשב מתמשך – זה מה שאנחנו מכנים 'ריכוז'. בעצם מדובר על היכולת לשמור על קשב לאורך זמן. קשיים בקשב המתמשך באים לידי ביטוי בקושי לשמור על ערנות לאורך זמן ובתנודות בקשב. אנשים הלוקים בהיבט זה של הקשב יתקשו במיוחד בפעילויות שגרתיות מתמשכות או בפעילויות שאינן מעניינות אותם.

ב. פיצול קשב – זו היכולת להתרכז ביותר מגורם אחד בו זמנית. הפרעה במנגנון פיצול הקשב תבוא לידי ביטוי בקושי לעבור מגירוי גירוי תוך התמקדות כל פעם בגירוי הבודד.

ג. קשב סלקטיבי - היכולת להתייחס לגירוי אחד, תוך כדי עיכוב ההתייחסות לגירויים אחרים בסביבה. כאן נדרשת היכולת להתעלם מהסחות. למשל תלמיד המשתדל להקשיב לדברי המורה המדבר אך מוסח מרעשים נוספים בכיתה.

אימפולסיביות / היפראקטיביות

אימפולסיביות היא הנטייה להתנהג בפזיזות ללא מחשבה תחילה או התייחסות לתוצאות בכל היבטי החיים, בהיבט הלימודי, חברתי, רגשי, התנהגותי ועוד. בכיתה, אימפולסיביות עשויה לידי ביטוי בעבודה שאינה יסודית ובסגנון סריקה שטחי של חומר הלימוד כך שפריטי מידע רבים הולכים לאיבוד או בקושי לווסת תגובה רגשית במצבים מתסכלים.

היפראקטיביות באה לידי ביטוי בתנועתיות יתר ובאי שקט מוטורי. המאפיינים הללו יוגדרו כהיפראקטיביות רק כאשר הם מופיעים ברמה גבוהה ומוגזמת, הרבה מעבר לילד שובב. לעיתים נצפה גם בהיפראקטיביות "שקטה, כזו שלא באה לידי ביטוי בתנועה מתמדת על ספסל הלימודים אלא דווקא בריבוי מחשבות ו"בריחה לים של אסוציאציות". ילדים אלו לא יפריעו בהכרח למהלכו התקין של השיעור בכיתה, אך בראשם יחוו "הצפה" מתמדת של עומסי מידע.

תפקודי הקשב הניהולי

א. תכנון – זוהי היכולת לעמוד בדרישות של משימה עכשווית או להתארגן לקראת משימה שיש להתמודד עמה בעתיד. בעצם מדובר ביכולת לצפות אירועים עתידיים, להציב מטרות או להגדיר מצב רצוי ולקבוע מהי הדרך היעילה ביותר להשגתם.

ב. ארגון - שמירה על סדר וארגון בעולמו ובחפציו של הילד במהלך למידה או במשחק (ילקוט, שולחן כתיבה, חדר שינה). יכולת זו כוללת בדיקה של המצאות החומרים הדרושים לעבודה ושמירה על החפצים ועל ניקיונם.

ג. זיכרון עבודה – זהו מנגנון המאפשר לאדם לשמר מידע בזיכרון לטווח קצר ולבצע בו פעולות עיבוד חשיבה. למשל, לזכור מספר טלפון חדש ולחייג אותו בעל פה. או להקשיב לשאלה מילולית בחשבון ששאלה המורה ולבצע בראש את החישובים הנדרשים על מנת להגיע לתשובה הנכונה. חולשה בזיכרון העבודה מקשה על תפקודם הלימודי אצל רבים מבעלי הפרעת קשב.

ד. יוזמה – זוהי היכולת להתחיל משימה או פעילות, כמו גם ליכולת להעלות רעיונות באופן עצמאי ולייצר תגובות או אסטרטגיות לפתרון בעיות. למשל, מידת היכולת של ילד "להושיב" את עצמו להכנת שיעורי בית.

ה.בקרה עצמית – זהו מנגנון שבבסיסו שתי יכולות נפרדות:

· היכולת לבדוק את ביצוע המטלה במהלך ביצועה או זמן קצר לאחר סיום מועד הביצוע, על מנת לוודא שבוצעה כנדרש.

· המודעות להשפעה שיש להתנהגותנו על אחרים ועל האינטראקציות עמם.